חוות דעת רואה חשבון
מהי חוות דעת רואה חשבון? מתי תידרשו לה ומהו נוסח אחיד של דו"ח רואה חשבון מבקר? על כך ועוד בכתבה שלפניכם.
חוות דעת רואה חשבון, הידועה גם בשם דו"ח רואה חשבון מבקר, היא למעשה חוות דעת מקצועית לה נדרש רואה חשבון בהתאם לדרישה/בקשה של הלקוח. חוות דעת זו, הינה בעלת נסח אחיד והיא נערכת בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, כאשר עבודת הביקורת מבוססת על הדוחות הכספיים של הישות המבוקרת, בין אם מדובר בחברות בע"מ, אנשי עסקים, אנשים פרטיים וכדומה.
מתי תידרשו לחוות דעת רואה חשבון?
על פי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה ועל פי חוק רואה החשבון בישראל, דו"חות כספיים של עסקים וחברות בע"מ חייבים להיות מבוקרים ומאושרים על ידי רואה חשבון, כאשר הגשת הדו"חות ללא אישורו של רואה החשבון תיחשב כאילו הם לא הוגשו כלל. לפיכך, אחת מהמטרות של הדו"חות הכספיים המבוקרים ומאושרים על ידי רו"ח היא להתריע בפני כל גורם, לרבות, בנקים, נושים, רשות המיסים, רשות ניירות ערך, חברות ביטוח וכדומה, בדבר כל סטייה בדו"חות הכספיים.
באילו מקרים נדרשת חוות דעת רואה חשבון?
- בכל אותם מקרים בהם קיימות מחלוקות כספיות/פיננסיות בין שני צדדים ו/או יותר – במקרים אלו, חוות דעת רואה חשבון משמשת כ-דעה אובייקטיבית של אחד מהצדדים המעורב במחלוקת.
- בכל אותם מקרים בהם נדרשת דעה מקצועית של רואה חשבון לצורך הבנה מעמיקה אודות הפעילות הפיננסית של הישות המבוקרת.
בשני המקרים, דו"ח רואה חשבון מבקר, יכול לשמש כ-חוות דעת מקצועית הנדרשת לצרכי ניהול הליכים משפטיים ו/או לצרכי ניהול הליכי גישור או בירור במקרים הם קיים סכסוך עסקי, פיננסי ו/או כלכלי בין הישות המבוקרת לבין צד שני אחד או יותר. לפיכך, בוררים, מגשרים ושופטי בית המשפט רואים בדו"ח המבקר עדות מומחה למצבו הכלכלי של הישות המבוקרת.
דו"ח רואה חשבון מבקר – נוסח אחיד
חוות דעת רואה חשבון מהווה אמצעי לעיון בדו"חות הכספיים של הישות המבוקרת על ידי כל גורם הנדרש לכך, ולכן, נקבע נוסח אחיד לעריכת הדו"ח המורכב מארבעה סעיפים שונים:
- פסקת מבוא – זיהוי הדו"חות הכספיים שנבדקו, בוקרו ואושרו על ידי רואה החשבון
- פסקת היקף – תיאור מהות הביקורת
- פסקת חוות דעת
- פסקת תוספות לנוסח האחיד המופיעה במקרים בהם קיים הכרח למתן מידע על דרישות מיוחדות של רשויות וחוקים בארץ או בחו"ל.
הכנת דו"ח רואה חשבון מבקר, חייבת להיעשות על ידי רואה חשבון מנוסה ומקצועי המכיר היטב את סוגי הנסחים באמצעותם ניתן לערוך חוות דעת על פי הדרישות המקדימות, וזאת על מנת שתוכלו להסתמך על חוות הדעת גם לצרכי השימוש בה בבית המשפט וגם לצרכי קבלת החלטות עסקיות כאלו ואחרות.