רואה חשבון טל שיבר

מאמרים

הקשר בין ה-IFRS להערכות שווי

הערכות שווי הנה תחשיבים והערכות שונות הנעשות כדי להעריך את שווי חברה, שווי פעילות או כל נכס כלכלי אחר. הערכות מבוצעות לפי תקופת זמן מוגדרת ולפי כללים חשבונאיים ומימונים. בשנת 2008 עבר עולם החשבונאות מהפך משמעותי, כאשר תקן ה-IFRS הפך לסטנדרט, לפיו מבססים את הדיווחים החשבונאיים ואת הערכות הנכסים לפי ערך שוק עכשווי ולא היסטורי. בכתבה הבאה נפרט מעט על תקן זה, על הגישות המשמשות להערכות שווי ועל הקשר ביניהן.

מהי פרוצדורת IFRS?

IFRS הינם ראשי תיבות של International Financial Reporting Standard, או בעברית – תקן לדיווח כספי בינלאומי. החל משנת 2008, תקן זה הוא תקן חובה לדיווח חשבונאי של חברות ציבוריות בישראל.  לפי תקן זה, יש צורך בהערכה שוטפת של נכסי החברה השונים בדוחות הכספיים כך שהסכומים המדווחים יהיו ערכי שוק ולא ערכים היסטוריים. לדוגמא, חברה רכשה מבנה לפני עשור בעלות של מיליון ש"ח אך היום מחירו האמיר ובשוק הפתוח ניתן למכור אותו בחמישה מיליון שקלים, הערכת שווי הנכס תבוצע לפי המועד הנוכחי. לפי התקן יש להשתמש במחירי שחלוף עבור ערכי הנכסים וההתחייבויות, ולהמיר את ערכם ההיסטורי בערך כלכלי נוכחי.

הערכות שווי – בשביל מי ובשביל מה?

חישוב ערך הפירמה או נכסים פיננסיים אחרים, נועד לשרת צרכים שונים – בין היתר עבור מיסוי נכון של חברות, עסקאות רכישות ומיזוגים, קבלת החלטות לגבי השקעות ועוד. תהליך הערכות השווי מורכב למדי אשר דורש התמחות בתחום המימון והחשבונאות. חשוב לציין בהקשר זה שחשבונאות ככלל והערכות שווי בפרט אינן מדע מדויק, וכל מספר בדוח מנותח על בסיס פריזמה מסוימת ושיקול דעת הגיוני.

להערכות השווי תפקיד מפתח אצל כל הבאים בקשר עם החברה. אנשי ההנהלה המעוניינים לנתב את החברה באופן מוצלח, ספקים המעמידים לה אשראי, לקוחות פוטנציאליים, ולמעשה כל מי שמנהל יחסים פיננסיים כלשהם עם העסק.

כיצד מבוצעות הערכות שווי

קיימות מספר מתודולוגיות שונות שבהן ניתן להעריך את שווי הפעילות, חברה עסקית או נכסים. לכל אחת מן המתודולוגיות ייחוד משלה והיא דורשת התייחסות לפרמטרים שונים ומתאימה לטיפול בסוגי נכסים או להערכת מצבים חברתיים שונים. בבואנו לאמוד את שווי החברה, אנו בוחנים את המתודולוגיות המקובלות לביצוע הערכות שווי ואת התאמתן לעבודתנו.

שיטת היוון זרמי המזומנים מבוססת על הערכת יכולתה של החברה להפיק מזומנים. בהתאם לכך, מוערך שווי החברה באמצעות היוון זרמי המזומנים, אשר צפוי כי תפיק בעתיד. זרמי המזומנים העתידיים מהוונים במחיר הון המשקף את הסיכון הגלום בפעילות החברה, ומבטא את התשואה אשר משקיע היה מצפה לקבל מחברה בעלת סיכון דומה.

שיטת היוון זרמי המזומנים הינה השיטה המקובלת ובעלת הבסיס התיאורטי המוצק ביותר. לצורך שימוש בשיטה זו יש לבנות מודל פיננסי, אשר יחזה את המכירות, עלות המכירות, הוצאות ההנהלה והמכירה, המיסים וההשקעות, וזאת לצורך גזירת תזרים המזומנים החזוי. יתרונה העיקרי של השיטה נובע מהתאמתה לחברה הספציפית והתייחסותה לגורמים ייחודיים בחברה נשוא ההערכה. מאפיין זה מביא לרמת דיוק גבוהה יחסית.

חסרונותיה של השיטה טמונים בקושי לחזות את ההכנסות, ההוצאות וההשקעות העתידיות הרלוונטיות, ולקבוע את מחיר ההון המתאים.

על פי תקן ה-IFRS, על מנת לבצע הערכת שווי יש להוסיף להיוון תזרים המזומנים נכסים נוספים אשר אינם חלק בפעילות המרכזית של הפירמה, וכן להפחית חובות פיננסיים אשר יש עליהם ריבית. לאחר שנעשית ההערכה, היא נבדקת באמצעות מכפילי שווי – מדדים אשר נועדו להשוות בין החברה לבין השוק בו היא פועלת. דוגמה למכפיל מקובל הינו מכפיל הרווח הנקי, המציג את היחס בין שווי החברה לרווח השנתי אותו היא מייצרת. ישנם מכפילים נוספים בהם נעשה שימוש בהערכות שווי, כגון מכפיל תזרים המזומנים, מכפיל ההון העצמי ועוד.

קיימות מספר גישות להערכות שווי. נוסף על זאת שצוינה ישנן גישות המתמקדות בסעיפי העלות של הנכס, כאלו העורכות השוואה עם המצב בשוק הקיים ועוד. לכל גישה יתרונות משלה, ויחד הן מהוות מדידה חשבונאית שלמה.

לקבלת ייעוץ מקצועי חייגו 072-330-8308